"הארץ" בחר את 50 האנשים בישראל ו-50 האנשים בעולם שעיצבו את העשור הראשון של האלף השלישי.
אתם, הגולשים, בחרתם מביניהם את האיש שהשפיע על חיינו יותר מכל

Close

  • 1
    מייסדי גוגל

    מייסדי גוגל

    ב-1998 נשאל ביל גייטס ממה הוא מפחד. "אני חושש מסטודנט שיושב עכשיו במחסן שלו ובונה את הדבר הגדול הבא". לא היה לו מושג כמה הוא צדק. באותו זמן ישבו לארי פייג’ וסרגיי ברין במעונות הסטודנטים שלהם בסטנפורד והגו משהו שנשמע דימיוני לחלוטין – מנוע חיפוש. היום קשה להאמין שעד לפני שש שנים איש לא ידע מהו גוגל. המהפכה האמיתית של גוגל, זו גם שהפכה אותה למפלצת בגודל של 190 מיליארד דולר, היא אחת: העובדה שכל אחד יכול בעזרת אותו מסך שעליו נקראות שורות אלו לאתר מידע כמעט על כל נושא שבעולם תוך שניות ספורות. והכל באפס מאמץ וחשוב מכל: באפס עלות.
  • 2
    ברק אובמה

    ברק אובמה

    כן, הוא יכול. המציאות גדולה מכל דמיון. נשיא שחור בראש המעצמה הגדולה בעולם. אי אפשר להמעיט בגודל הרגע והשעה, כמו גם באופן שבו נכנסה דמותו אל חיינו וגרמה לכולנו להיות קצת פחות ציניים. לאחר שמונה שנות בוש, שבהן התערערה הלגיטימיות שלה בעיני העולם, קיבלה ארה"ב את השינוי שרצתה, וגם העולם לא נותר אדיש. גם אם מוקדם לשפוט את תרומתו של אובמה כנשיא, עצם בחירתו הפכה למקור השראה לאפרו-אמריקאים, לתושבי העולם השלישי המעריצים אותו, ולכל מי שנאבק בגזענות. בעידן שבו מנהיגים מעוניינים בעיקר לשרוד, הוכיח זוכה פרס נובל הטרי, כי עם אמונה ניתן לכבוש גם את הפסגות הגבוהות ביותר.
  • 3
    אוסאמה בן לאדן

    אוסאמה בן לאדן

    לא יהא זה מופרז לקבוע שאירועי ה-11/09/2001 היו נקודת זמן מכוננת ושהשפעתם תורגש לאורך שנים רבות. אוסמה בן לאדן וארגונו אל-קאעדה הדהימו את העולם בשורה של פיגועי טרור בארה"ב שהביאו למותם של אלפי אנשים ולקריסתם של סמלים אמריקאים מובהקים. מאותו רגע כהונתו של הנשיא החדש יחסית, ג’ורג’ בוש, קיבלה תפנית והתרכזה בלחימה במה שהוא כינה "ציר הרשע". ארה"ב ובנות בריתה יצאו למלחמה באפגניסטאן ומשם המשיכו לעיראק. במשימתם המרכזית, לפחות מבחינה סמלית, הם לא הצליחו: לכידתו או חיסולו של אוסמה בן לאדן, שממשיך לתדלק את האמביציה של אנשי ארגונו בקלטות שהוא מוציא ובמקביל ולהוציא את האוויר מהחזה האמריקאי הנפוח.
  • 4
    ג’ורג’ בוש

    ג’ורג’ בוש

    גם בדמוקרטיה הכי גדולה בעולם, התברר בתחילת העשור שאוהבים שושלות. רק נשיא אחד הפריד בין לכתו של ג’ורג’ בוש וכניסתו לבית הלבן של של ג’ורג’ בוש הבן, שבא להשלים את המשימה אותה האב התחיל. שמונה שנותיו בבית הלבן אמנם נחשבות לשנויות במחלוקת, אך אי אפשר להמעיט ממידת ההשפעה שלהן על התמורות שחלו בעשור האחרון. החל מפיגועי ה-11 בספטמבר וההכרזה על מלחמה עולמית בטרור, דרך החזרה לעיראק ועד היחסים הבעייתיים עם אירופה - בוש חילק את העולם באופן חד בין הטובים לרעים, ואנחנו כאן במזרח התיכון, קיבלנו חיבוק חם ואוהב שספק אם נקבל שוב בעתיד הקרוב.
  • 5
    ג’יי קיי רולינג

    ג’יי קיי רולינג

    העשור האחרון היה העשור שבו השתנו חייה של ג’יי קיי רולינג מקצה אל קצה. הארי  פוטר אמנם נכנס לחיינו טרם כניסת העשור, אך הרוויח את מקומו בדפי ההיסטוריה במהלכו. סדרת ספרי הארי פוטר תורגמה ל-65 שפות, זכתה בפרסים רבים, ומכרה קרוב ל-400 מיליון עותקים. הילד הממושקף מהוגוורטס הצליח להפוך מיליוני ילדים לתולעי ספרים, והפך את רולינג לאחת הנשים העשירות בבריטניה. ב-2001 עובדה סדרת ספרי הפנטזיה של רולינג לסדרת סרטים מצליחה, ומעמדה של רולינג כמעצבת דור קיבל ביסוס נוסף. מלבד השפעתה העצומה על תרבות הקריאה, רולינג, שהחלה ליצור את הארי פוטר בעודה מובטלת, לימדה את העולם שאפשר לפנטז, ולהרוויח מזה. 
  • 6
    אל גור

    אל גור

    בתחילת העשור הפסיד אל גור במירוץ לנשיאות ארה"ב על חודם של קולות הפסניונרים במיאמי. מה שעלול היה להיות סוף דרכו הפוליטית הפך ליריית הזינוק לקריירה ירוקה וענפה. גור פתח במאבק נגד התחממות כדור הארץ והפך לשם המזוהה ביותר עם האג’נדה הסביבתית. ב-2006 הוא כיכב בסרט "אמת מטרידה", שעסק בהתחממות הגלובלית ושהצלחתו תרמה ישירות למודעות הציבורית בכל הקשור לבעיות האקלים. ב-2007 זכה גור בפרס נובל לשלום, עבור עשייתו זו. גם היום, כאשר גוברים הקולות הסותרים את האג’נדה של גור, בהם גם תיאוריות קונספירציה מפותלות, וכשעולים קולות כי הוא לא תמיד נצמד לעובדות, הוא עדיין הדמות הדומיננטית ביותר במאבק על עתיד הכדור.
  • 7
    לאנס ארמסטרונג

    לאנס ארמסטרונג

    זכייה בטור דה פראנס - מירוץ האופניים הקשה והיוקרתי בעולם - נחשבת למשימה שרק יחידי סגולה יכולים לעמוד בה. לאנס ארמסטרונג האמריקאי רשם שיא של שבע זכיות רצופות (1999-2005), בהן זכה ב-22 קטעים. אם הנתון הזה אינו מספיק - הוא עשה זאת לאחר שהחלים מסרטן האשכים, תוך שהוא מתגבר על טיפולים כימותרפיים, ניתוחים להסרת גידולים מראשו והסרת אשך. הפלא הרפואי פרש מרכיבה מקצוענית לאחר הזכייה האחרונה, אך חזר להתחרות ב-2008 כשמטרתו העיקרית היא זכייה נוספת בטור האחרון של העשור (אך סיים במקום השלישי). יש המאמינים, בעיקר בצרפת, כי זכיותיו המרשימות קשורות באופן ישיר לחומרים אסורים, אולם הדבר מעולם לא הוכח.
  • 8
    מקימי יוטיוב

    מקימי יוטיוב

    "בסך הכל היינו בזמן הנכון ובמקום הנכון, ואת עיקר העבודה עשו המשתמשים בעזרת מצלמות הוידיאו שלהם", כך סיכם במידה רבה של צדק צ’אד הרלי בעת ביקורו בארץ את אחד מסיפורי ההצלחה הגדולים באינטרנט בשנים האחרונות - יוטיוב. הרלי וסטיב צ’ן פתחו פלטפורמה שאיפשרה לכל אחד להעלות סרטים בקלות כך שכל החברים יוכלו לראות. לפתע פתאום, טמבלים עם בקבוק דיאט קולה ומצלמה הפכו לדבר הגדול הבא. אבל, בחלוף  הזמן ו-1.65 מיליארד דולר שגוגל שילמה על האתר, התברר שיוטיוב היא הרבה יותר מזה. באתר התפתחו כוכבים, קהילות וגם היום הוא ממשיך לשלוט בעולם הווידיאו. יוטיוב הוא למעשה הגוגל של הווידאו והמוזיקה.
  • 9
    אופרה ווינפרי

    אופרה ווינפרי

    בנובמבר האחרון כוהנת הטלוויזיה האמריקאית אופרה ווינפרי הטילה פצצה והודיעה שתוכניתה המצליחה תרד מהמסך ב-2011 אחרי 25 שנות שידור. בתגובה להודעה נכתב ב"ניו יורק טיימס" כי "רשימת הדברים שווינפרי עשתה כה ארוכה - תוכנית האירוח, מועדון הספר הטוב, המועמדות לאוסקר, המגזין שלה, יוזמות הצדקה ומסע הבחירות של אובמה - עד שלפעמים יותר קל לעקוב אחרי מה שלא עשתה". ואכן, עם הון מוערך של 3 מיליארד דולר ומפעל צדקה בינלאומי, העשור האחרון הוכיח סופית שווינפרי היא האשה החזקה ביותר בתעשיית הבידור האמריקאית, אחד המקומות התחרותיים בעולם, וזהו אינו מעמד טבעי או מובן מאליו לאפרו-אמריקאית בת 55.
  • 10
    סטיב ג’ובס

    סטיב ג’ובס

    סטיב ג’ובס הוא אפל ואפל היא סטיב ג’ובס. ג’ובס אינו ברשימה הזו כיוון שהצליח להחזיר את אפל לעמדת הובלה. הוא גם לא ברשימה הזו רק בגלל ההצלחה המסחרית של האייפוד או האייפון או המאק. סטיב ג’ובס נמצא ברשימה הזו כיוון שהוא האיש שהבין שיותר משחשוב הפיתוח הטכנולוגי, חשובה הנקודה בה נפגשים האדם והמכונה. הוא האיש שהבין שצריך לטפל ביחסי האהבה-שנאה שפיתחנו למכשירים שמסביבנו וגם ידע איך ליישם זאת. ניתן למנות סיבות רבות לכך שהמוצרים של אפל, ובמיוחד האייפון, ישנו את העולם. אבל יש סיבה אחת שבוהקת לשמים: יותר מכל, במוצרים של אפל כיף להשתמש. וזו בשורה מרנינה עבור רוב האנשים.
  • 11
    בן ברננקי

    בן ברננקי

    אם אלן גרינספן עזב את תפקיד יו"ר הפדרל ריזרב רגע לפני הבלאגן, בן ברננקי הגיע לזירה דקה לפני שהתחיל המבול. ברננקי ודאי לא אחראי למשבר, אבל הוא האיש שהיה צריך לצלוח אותו. כמומחה לימי השפל הגדול בשנות ה-20, לא היה מתאים ממנו למשימה. כל פעולה ופעולה שלו בשנתיים האחרונות השפיעה על מיליוני אנשים - בין כששפך טריליוני דולרים במטרה להציל חברות, ובין כשבחר לא לעשות זאת. האם הפעולות הללו הצילו את הכלכלה העולמית, או רק דחו שוב את הבעיה? את זאת נדע רק בעתיד. בינתיים נבחר ברננקי לאיש השנה של "טיים". כדאי לזכור שגם גרינספן נחשב לאלוהים של הכלכלה עד 2007.
  • 12
    אנגלה מרקל

    אנגלה מרקל

    במובנים רבים, קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל היא ראשונה. האשה הראשונה לכהן בתפקיד, הראשונה מבין הקאנצלרים שבילתה את ילדותה בגרמניה המזרחית ובנוסף, גם הראשונה שנולדה לאחר מלחמת העולם השנייה. מרקל, העומדת בראש המפלגה הנוצרית-דמוקרטית, ניצחה במאי 2005 את מפלגתו של גרהרד שרדר ברוב קטן, ובספטמבר 2009 השלימה ניצחון שני מוחץ וזכתה בכהונה נוספת. בתקופתה, השתפרו יחסי גרמניה-ישראל ומרקל אף בחרה בישראל כיעד הראשון לביקור מדיני, עם היבחרה. בביקורה השלישי אף נאמה בכנסת בגרמנית, וסימלה בכך את הדרך הארוכה שעברו היחסים בין המדינות מאז מלחמת העולם השנייה.
  • 13
    יוסיין בולט

    יוסיין בולט

    התשדיר האחרון של רשת הספורט האמריקאית ESPN מדגים איך נראה יום עבודה של יוסיין בולט. אנשי החליפות מחליפים חוויות ליד הברזייה המשרדית בעוד בוקר שגרתי, ואז בולט מגיע, בחליפת הריצה הצהובה-ירוקה שלו ומחתים כרטיס. 9.58 שניות אחר כך, מחתים בולט יציאה, והולך הביתה, רק כדי לשמוע את החבר’ה מפנטזים על שעות העבודה שלו. האצן שרץ מהר מכולם ומצליח לחייך תוך כדי, משרטט לאדם הפשוט - זה שמגיע למשרד כל בוקר - את גבולות הגוף האנושי, רק כדי לנפץ אותם כל פעם מחדש. אלוף עולם, אלוף אולימפי, שיאן עולם, ונכון לעכשיו - ללא מילה על סמים אסורים.
  • 14
    מ. אחמדינג’אד

    מ. אחמדינג’אד

    נסו להיזכר בחיים שלכם לפני ה-2 באוגוסט 2005, היום שבו נכנס מחמוד אחמדינג’אד לתפקידו כנשיא הרפובליקה האיסלאמית של איראן. אחמדינג’אד הדהים את העולם כשהביס את יריבו, הנשיא לשעבר האשמי רפסנג’אני.  בתמיכת הממסד הדתי, התרכז אחמדינג’אד דווקא במדיניות חוץ לוחמנית שבמרכזה המאבק מול המערב סביב תכנית הגרעין. עבור רבים אחמדינג’אד הוא פניו של "האיסלאם הקיצוני" במלחמת הציוויליזציות: בוטה, מיליטנטי, חסר פשרות ומדכא את עמו שלו. אחמדינג’אד החזיר לאופנה את הקריאה בפה מלא להשמדתה של ישראל, כשהוא מתבל אותה בהכחשת שואה שכמותה לא נשמעה מאף מנהיג עולמי קודם לכן. לכן, עבור ישראלים רבים, הוא גם פניה של האנטישמיות החדשה.
  • 15
    מדונה

    מדונה

    גירושים מתוקשרים מהבמאי גאי ריצ’י, נשיקה לסבית עם בריטני ספירס והפקת אופנה עם דוגמן ברזילאי בן 22 הם רק חלק קטן מאינספור הפרובוקציות שמלכת הפופ היטיבה לייצר בעשור האחרון. כמו תמיד, מדונה הצליחה לשלב בין קריירה מוזיקלית ענפה - שכללה, בין השאר, את האלבומים Music, American Life, ו-Confessions on a Dance Floor - ובין הרחבת המותג המצליח הנקרא "מדונה", שכולל ספרי ילדים, קריירת משחק ועשרות מוצרים נלווים שהופכים את כוכבת הפופ לאחת הנשים העשירות בעולם. בסיבוב ההופעות האחרון שלה הציגה מדונה דימויים מתחלפים של ילדים רעבים, נאומים של היטלר ופסוקים מהתנ"ך, והוכיחה שגם בגיל 50 היא עדיין מגדירה את חוקי הפופ מחדש. 
  • 16
    ברנרד מיידוף

    ברנרד מיידוף

    לא מעט מהמופיעים ברשימה הזו מככבים בה בשל המשבר הכלכלי של השנים האחרונות. אבל אין אדם המזוהה עם המשבר הזה יותר מברנרד מיידוף. למרות שלהונאת הפונזי שביצע במשך שנים היתה השפעה מיניאטורית על הכלכלה (מה זה 50 מיליארד דולר מול טריליונים רבים) - עבור רבים מיידוף הוא "הפנים של המשבר". החמדנות של וול סטריט, השחתת הערכים, השקרים, היעדר הפיקוח  - כל אלו מרוכזים ודחוסים בתוך סיפורו של האיש שהצליח לרמות את כולם כל הזמן. מנקודת מבט יהודית, סיפורו של מיידוף הוא גם סיפור הרמת ראשה המחודש של האנטישמיות. כמה קל להסביר שהיהודים גנבו את כולם.
  • 17
    ולדימיר פוטין

    ולדימיר פוטין

    ראש ממשלת רוסיה, ונשיאה לשעבר מקווה, ככל הנראה, לסיים את העשור הבא כנשיא רוסיה וראש ממשלתה לשעבר. הכל תלוי בפוטין, ועל פיו יישק דבר. במהלך העשור, כיהן פוטין שתי קדנציות מלאות כנשיא הפדרציה הרוסית. הוא נהנה מפופולאריות עצומה בציבור הרוסי, ונחשב לנשיא חזק, שהצליח לגבור על הטרור הצ’צ’ני, ולהוציא את רוסיה מהמשבר הכלכלי וחוסר היציבות שפשט במדינה לאחר קריסת ברית המועצות. עם זאת, שיטות הממשל שלו זכו לביקורת רבה, בעיקר מצד ממשלות זרות וארגוני זכויות אדם. יחסו לאוליגרכים הרוסים, לעיתונות ולחופש הביטוי רק העצימו את הניגוד שמכיל בתוכו פוטין. מנהיג חזק ופופולרי אך גם מאיים ובעל אלמנטים דיקטטוריים.
  • 18
    מארק צוקרברג

    מארק צוקרברג

    כמה חבר’ה במוסך, או בבית קפה עובדים ימים ולילות כדי להפוך רעיון לדבר שיסחוף את העולם, ישנה חיים של מיליונים ויכניס כמה מיליונים גם לבנק - את האתוס של הסטארט אפ כולנו מכירים. מצד שני, תמיד אפשר לקחת רעיון של מישהו אחר. סוגיית "של מי היה הרעיון" תמיד תרחף מעל מארק צוקרברג, אבל דבר אחד אי אפשר לקחת ממנו: הוא זה שהוביל את פייסבוק להיות הרשת החברתית של העולם. פייסבוק מדגימה את האפשרויות שבאינטרנט יותר מכל אתר אחר, אולי חוץ מגוגל. עם 350 מיליון משתמשים, פייסבוק איננה עוד רשת חברתית. היא קרובה להיות סוג של אורח חיים מודרני.
  • 19
    מייקל פלפס

    מייקל פלפס

    המירוץ לתהילה של השחיין האמריקאי החל כבר בגיל 15 באולימפיאדת סידני 2000, שם סיים במקום החמישי את מקצה הגמר ל-200 מטר פרפר. פחות מחצי שנה לאחר מכן, כבר הוכתר הדג האנושי כשיאן העולמי הצעיר ביותר בהיסטוריה. את העשור היוצא סיים מייקל פלפס כאלוף האולימפי בעל מספר מדליות הזהב הגבוה ביותר (14) בתולדות המשחקים, וכאלוף העולם המעוטר ביותר, עם 22 הופעות על הדרגש הגבוה בפודיום. בבייג’ין ניפץ את שיאו של מרק ספיץ, לאחר שזכה בשמונה מדליות זהב. על רקע ההצלחה, תמונה אחת שבה נראה מעשן מריחואנה במסיבה, הזכירה לכולם כמה צעיר ואנושי השחיין - היחיד שמסוגל לשבור את השיאים שלו עצמו.
  • 20
    בנזיר בוטו

    בנזיר בוטו

    רבים שוכחים שאת הפנטזיה הגרעינית של אחמדינג’אד מימשו מזמן בפקיסטאן. וזה לא פחות מפחיד, כי אנשים לא נחמדים כבר ממש קרובים לפצצה. ולכן חזרתה מהגלות של בנזיר בוטו לאיסלמאבאד הציתה במערב שביב של תקווה להשבת הדמוקרטיה למדינה. פיגוע שבו לא נפגעה קידם את חזרתה למדינתה. לאחר מכן הצר הנשיא את צעדיה, וכשהוסר מעליה מעצר הבית היא נרצחה בעצרת תמיכה אל מול מצלמות הטלוויזיה. מן הסתם, כשהחליטה בוטו לשוב מלונדון לארצה המשוסעת, היא לקחה בחשבון שיש סיכוי שלא תזכה לשבת עם נכדיה ולסרוג להם סוודרים. אבל בוטו היתה מנהיגה מזן אחר, זן שמסכים להילחם על דרכו ולשלם את המחיר היקר ביותר.
  • 21
    רוג’ר פדרר

    רוג’ר פדרר

    רוג’ר פדרר הוא ללא ספק אחד הטניסאים הגדולים בהיסטוריה, ואולי הגדול שבהם. פדרר זכה לראשונה בתואר גרנד סלאם בווימבלדון בשנת 2003 ומאז הספיק לזכות בעוד 14 טורנירים, כשהוא עוקף את השיאן הקודם, פיט סמפראס, בדרך להפוך לטניסאי בעל מספר הזכיות הגבוה ביותר בהיסטוריה ואחד משישה שזכו בכל ארבעת הטורנירים המרכזיים במהלך הקריירה.  השוויצי, ששבר כמעט כל שיא אפשרי בטניס הגברים, רשם במהלך הקריירה שיא הכנסות המוערכות בלמעלה מ-53 מיליון דולר. הטניסאי המחונן חזר למקום הראשון בדירוג העולמי על חשבונו של רפאל נדאל הספרדי, לאחר שהאחרון נישל אותו מהפסגה - שם רשם פדרר שיא של  237 שבועות רצופים.
  • 22
    אלן גרינספן

    אלן גרינספן

    ב-1987 מונה אלן גרינספן ליו"ר הפדרל ריזרב. מאז הוא עבד מול לא פחות מארבעה נשיאים, וסיים את כהונתו לאחר פרק זמן חסר תקדים של כמעט 20 שנה. גרינספן דגל במדיניות מוניטרית מרחיבה, ובימי כהונתו היתה הריבית נמוכה מאי פעם. במשך שנות כהונתו הוא נחשב לגאון. אורקל לכלכלה. אבל ב-2008 פרץ המשבר הכלכלי. "הכסף הזול" שזרם במשך שנים גרם להתנפחות הבועות הפיננסיות, ובהיעדר ההתערבות מצד הממשלה  צמחו הבועות למימדים מפלצתיים. רבים ראו באורקל נביא שקר. כמי שפיקד 20 שנה על המדיניות המוניטרית של המעצמה הגדולה בעולם, אין ספק שלגרינספן חלק משמעותי במצב הנוכחי של הכלכלה העולמית ובערעור מעמדה של ארה"ב בעולם.
  • 23
    סוזן בויל

    סוזן בויל

    טלוויזיונית, זה היה העשור של הריאליטי. תכניות הריאליטי הכניסו לחיינו שמות כמו קלי קלרקסון, ג’ייד גודי ומשה מלצר, חולון. אולם סוזן בויל היא הרבה יותר מכוכבת ריאליטי. האשה הסקוטית האפרורית בת ה-48, עברה בתוך ארבעה ימים מאלמוניות מוחלטת לשם השגור בפיהם של מיליארדים בעולם. היא עשתה זאת דרך תכנית ריאליטי, אבל הרבה יותר בעזרת הדבר הזה שמחבר בין מחשבים - אינטרנט. ההפצה במהירות האור של קטע שלה ביוטיוב מהווה את המשל, הנמשל ומוסר ההשכל של תרבות האינסטנט של ימינו. עובדה: בסוף העשור היא מוציאה אלבום שהפך, עוד בטרם יצא לחנויות, לאחד הנמכרים בהיסטוריה. אלה הם 15 מגה בייט של תהילה.
  • 24
    טוני בלייר

    טוני בלייר

    טוני בלייר ייזכר כראש ממשלת בריטניה של העשור היוצא. כהונתו, 1997-2007, התאפיינה במדיניות חוץ אגרסיבית, המשיקה לזו של נשיא ארצות הברית ג’ורג’ בוש, אך גם בניסיון ליישוב סכסוכים, כפי שבא לידי ביטוי במעורבותו בחתימה על הסכם יום שישי הטוב בצפון אירלנד. בסופו של יום, ייזכר בלייר בעיקר כשותפו של בוש למלחמה העולמית בטרור ובתמיכתו הבלתי מסויגת בפלישה לעיראק. פעולות אלו הביאו, בסופו של דבר, לירידת כוחה של מפלגת הלייבור ולסיום כהונתו. בלייר לא נהנה מחופש רב לאחר סיום תפקידו. עוד באותו יום מונה לשליח הקוורטט למזרח התיכון ומאז הוא מדלג בניסיון לעשות את הבלתי אפשרי: לסיים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. 
  • 25
    ניקולא סרקוזי

    ניקולא סרקוזי

    נשיא הרפובליקה הצרפתית נתפס על ידי רבים כיהיר, כוחני ודורסני. כמות דומה של צרפתים מייחסים לו גם תכונות מנהיגות, כריזמה וקסם. השילוב בין התכונות הללו הוא שיצר את הפוליטיקאי הצרפתי שהחזיר לארמון הנשיאות את הסקס אפיל שכה היה חסר לו בעשורים הקודמים, ושמתקבל בציבור בכל דרך מלבד אדישות. יחסיו הטובים עם ישראל והתבטאויותיו הנחרצות בנושאים רבים הפכו אותו לדמות בינלאומית ומקומית בולטת. עם זאת, את שדרוגו לדמות תרבותית אייקונית, הוא חייב לדבר הקטן והמסתורי הנודע בצרפת כ-"ז’ה נה סה קווה". השערוריות והנישואים לקרלה ברוני נראים טבעיים בתמהיל שכזה.
  • 26
    טוני סופרנו

    טוני סופרנו

    הסופרנוס איננה רק סדרת הטלוויזיה הטובה בעשור, אלא גם יצירת האמנות החשובה בו. בצילום, במשחק, בעומק הדמויות וריבוי הרובדים הוכיחה הסופרנוס שכשרוצים, טלוויזיה היא המדיום התרבותי העשיר ביותר. אבל לא הסופרנוס נמצאים ברשימה אלא טוני סופרנו. בריאליזם שלה, באמינות הדמויות, גרמה הסופרנוס לכולנו לחוש שטוני סופרנו הוא אדם אמיתי. וכל מה שקורה לו יכול להיות וקרה גם במציאות. וכשמסתכלים על גיבוריו של העשור הזה - מברנרד מיידוף וסילוויו ברלוסקוני ועד דמיאן קרליק ואהוד אולמרט - אין אלא להסיק שאכן הכל קרה וקורה במציאות. "הסופרנוס" היא יצירת אמנות החשובה של העשור כיוון שהיא מייצגת את המציאות כל כך טוב. כולנו טוני סופרנו.
  • 27
    מיר חוסין מוסאווי

    מיר חוסין מוסאווי

    המערב נזכר בקיומו רק בשנה האחרונה אבל האמת היא שמיר חוסיין מוסאווי היה שם לפחות 30 שנה. ראש ממשלת איראן בשנות השמונים, נשיא האקדמיה לאמנויות של איראן, צייר וארכיטקט, הוא איש מפתח בשלטון המהפכה האיראני. אבל הוא נכנס לרשימה זו בשל התמודדותו מול אחמדינג’אד על נשיאות איראן ב-2009, והרבה יותר מכך - בשל סירובו לקבל את תוצאות הבחירות, והרוח וההשראה שנתן לאלפי איראנים לצאת למחאה חסרת תקדים נגד המשטר האיסלאמי. מוסאווי בדיעותיו רחוק מלהיות הבן המועדף על האופוזיציה האיראנית או על המערב, אבל אם ייפול יום אחד שלטון האייתוללות - למה שעשה האיש הזה יהיה תפקיד מכריע בכך.
  • 28
    הוגו צ’אווס

    הוגו צ’אווס

    השנה ציין הוגו צ’אווס עשור לשלטונו בוונצואלה, והבטיח להוביל את המדינה גם בעשור הבא. האיש שזכה לכינוי "הוריקן הוגו", סחף את ארצו בסערה, ומנהיג בעשור האחרון את הגרסה שלו למהפכה הסוציאליסטית שהפכה את ונצואלה למובילת השמאל ולמטרד בעיני המערב. צ’אווס מתגאה בהפחתת בשיעור העוני, אך מבקריו מאשימים אותו בפגיעה בעסקי הנפט, בפגיעה בחופש הביטוי ובדרדור המדינה למשטר אוטוריטרי. נשיאה הבלתי מעורער של ונצואלה עושה במדינה כבשלו ומנסה לסחוף את דרום אמריקה אחריו. הוא מוביל בשנים האחרונות את המחנה האנטי-אמריקאי וזוכה לאחוזי תמיכה גבוהים בארצו. ביטול החוק המגביל את כהונת הנשיא לשתי קדנציות, מצביע שאין לו שום כוונה להיעלם בקרוב.
  • 29
    בראנג’לינה

    בראנג’לינה

    בראשית היו בראד פיט ואנג’לינה ג’ולי. דמויות נפרדות, המדברות בעד עצמן, אייקוני קולנוע ותרבות פופולרית, מושא פנטזיה לגברים ונשים באשר הם/הן. וכאילו זה לא הספיק, החיבור ביניהן - שיכול היה להיעשות בצורה יותר אלגנטית, התלוננה הקוראת ג’ניפר אניסטון - התיך את המסה הזו לכדי יצירת אמנות שלמה, מושלמת. בראנג’לינה. יפים, זוהרים, עכשיו גם עם מצפון. מניו אורלינס עד מדבריות אפריקה, מסתובב הכוח הבליסטי הזה ומנסה לשנות את העולם. המאבק על הכדור ביום ראשון, תיירות הפנים בסוריה באמצע השבוע ובוויקאנד - הפרמיירה בהוליווד, עם הילדים. בראנג’לינה הם השלם הסלבריטאי שגדול מסכום חלקיו. ואם נותיר את הציניות בצד, אולי נתחיל להאמין להם.
  • 30
    קופי ענאן

    קופי ענאן

    במחצית הראשונה של העשור הסתובב כאן מזכ"ל או"ם, שחוץ מבדיחות ובתי קפה שנקשרו בשמו בישראל עשה עוד כמה דברים למען העולם. ענאן, אזרח גאנה, היה לראשון שמכהן בתפקיד הבכיר שבא מאפריקה השחורה. ענאן השקיע את מרצו במניעת התפשטות האיידס וכן בניסיון להביא שקט לחבל דארפור. ב-2001 זכו הוא והארגון שעמד בראשו בפרס נובל לשלום, "על פעילותם לעולם מאורגן ושלו יותר". ב-2003 ניסה ענאן למנוע מארה"ב ובריטניה לפלוש לעיראק ללא תמיכת האו"ם. ראשי המדינות הללו לא התייחסו לזוכה פרס נובל, שמאוחר יותר אף אמר שמנקודת מבטו הפלישה היתה לא חוקית.
  • 31
    סיימון קאוול

    סיימון קאוול

    סיימון קאוול הוא הדמות המזוהה ביותר עם תרבות כוכב נולד, בגרסתה האקסטרווגנטית - אמריקן איידול. בעשור החולף הפך קאוול, מנהל מוזיקלי ומפיק טלוויזיוני, לדמות מוכרת ומפורסמת כשהפך את התוכנית למצליחה ביותר בכל הזמנים וראשונה באחוזי הרייטינג במשך חמש עונות רצופות. כחלק מסגל השופטים הוא ידוע בהערותיו העוקצניות למתמודדים המפוחדים.  קאוול הוכתר ע"י עיתון הטיימס כמסמל את "חוסר הלב, חוסר ההתחשבות והשטחיות של תרבות הפופ החדשה". אמריקן איידול, כמו אחותה הקטנה כוכב נולד, סימנה את מקומה של תרבות חדשה, בה העם בוחר את נציגיו לא רק בפוליטיקה, אלא גם באומנות והבידור, ועל כך נשמעו מצדדים ומלינים מכל עבר.
  • 32
    הרוקי מורקמי

    הרוקי מורקמי

    הסופר היפאני הרוקי מורקמי יצר בעשור היוצא צבא של יצירי כלאיים ספרותיים שהפכו אותו לסופר פולחן. הוא זיווג בספריו, שתורגמו ל-15 שפות וזכו להצלחה מסחררת בעולם, את הריאליזם והסוריאליזם בכל תנוחה אפשרית ויצר עולם חדש, המתרחש בין העולם המוכר לעולם שאולי קיים מעבר לו, שבו הוא ומיליוני קוראים מרגישים בבית. מעריציו של מורקמי מעידים כי הוא יצר סוג חדש של ספרות, המתאפיינת באווירה הייחודית השורה לאורך כל אחד מספריו. לעברית תורגמו, בין היתר, ספריו "יער נורווגי", "קורות הציפור המכנית", "קפקא על החוף" ו"מרדף כבשה". על פי טבלאות רבי המכר, מורקמי הוא הסופר הזר הפופולרי בישראל, יחד עם פול אוסטר.
  • 33
    ג’ימי וויילס

    ג’ימי וויילס

    קילומטרים על גבי קילומטרים של מדפים ועליהם מאות אלפי כרכים מאובקים, ולכל הכותבים קוראים דוקטור או פרופסור - כך נראה הידע פעם, אצור לו במגדל השן. אבל עידן האינטרנט נתן את הכוח לשחרר את הידע להמונים, ואין איש שלקח את הרעיון הזה יותר רחוק מג’ימי וויילס, מקים ויקיפדיה. עם יותר משלושה מיליון ערכים באנגלית, מיליוני ערכים בעשרות שפות ומאה אלף בעברית הפרויקט של וויילס שינה את העולם. רבים, במידה של צדק, יטילו ספק באמינותה, יטענו שהיא רצופה בשגיאות והפכה לשדה קרב פוליטי על ערכים שנויים במחלוקת. אבל על כל מגרעותיה הפכה ויקיפדיה לתחנה השנייה אחרי גוגל בדרכנו אל הידע.
  • 34
    קרלה ברוני

    קרלה ברוני

    קרלה ברוני, זמרת-דוגמנית-מלחינה, הצליחה בזכות עצמה שנים לפני ששמעה את שמו של  ניקולא סרקוזי. אך רק לאחר נישואי ברוני-סרקוזי ב-2008 היא הפכה לאחת הנשים החזקות והמדוברות בעולם. לאחר רומן בן חודשיים בלבד, שכל רגע ורגע ממנו סוקר בתקשורת, נישאה ברוני לנשיא סרקוזי והפכה לגברת הראשונה של צרפת. ברוני הכניסה במוסד הנשיאות שיק שלא ידע לפניה. היא מסמלת - לטוב ולרע - את חזרתם של גינוני האצולה אל הפוליטיקה בעולם והתנהלותם של הפוליטיקאים בספירה משל עצמם. המפגש של ברוני עם הקהל מתבצע יותר דרך מדורי הרכילות מאשר כל דרך אחרת - ובכך היא תורמת את חלקה לדרך שבה פוליטיקאים נתפסים בסוף העשור הזה.
  • 35
    מוחמד יונוס

    מוחמד יונוס

    לפעמים הדבר היחיד שיכול להפריד בין חיי עוני לקיום בכבוד הם כמה דולרים בודדים, או הלוואה בתנאים נוחים - מוחמד יונוס הבין את זה עוד כשהיה סטודנט לכלכלה מבנגלדש. בזכות ההבנה הזו הוא הגה את ה"מיקרו אשראי", הלוואות בסכומים קטנים ובריבית שפויה ליזמים קטנים באזורים העניים ביותר בעולם. הרעיון אולי היה מזכה אותו בבוז בוול סטריט. אבל המוסד שהקים, "בנק גרמין" - הבנק של העניים, זיכה אותו בפרס נובל לשלום, וסייע לחלץ מיליונים ממעגל העוני. כעת, עם התפתחות האינטרנט, בשורת הבנק רק מתרחבת, ומוחמד יונוס הוא אולי יותר מכולם, האיש שקירב את בואו של החזון האוטופי של סוף העוני.
  • 36
    סילוויו ברלוסקוני

    סילוויו ברלוסקוני

    סילוויו ברלוסקוני, ראש ממשלת איטליה, הוא ספק הכותרות העסיסיות מספר אחת בעשור החולף. לפוליטיקאי שנבחר לפני שנתיים לכהן בפעם השלישית כראש  ממשלת איטליה היו הערות על "הזוג השזוף מהבית הלבן"; בעקבות פרסומים על פרשיות מין שלכאורה היה מעורב בהן החליטה אשתו להתגרש ממנו; האופוזיציה באיטליה טוענת שהוא נירון קיסר שמשחק כשרומא בוערת; והאשמות חמורות מצביעות על ירידה ברמת הדמוקרטיה בארצו עקב אחזקותיו בחצי מאמצעי התקשורת וקשריו הקרובים עם המאפיה. ברלוסקוני מתעקש: "הכל קנוניה של השמאל". כסיום מייצג של העשור כיכבה לאחרונה תמונתו כשהוא שותת דם עקב פסלון שהוטח בפרצופו.
  • 37
    לולה דה סילבה

    לולה דה סילבה

    באוקטובר 2002 נבחר דה סילבה ברוב עצום לנשיאות ברזיל, המדינה והכלכלה הגדולה בדרום אמריקה. ניצחונו, כמו גם עלייתו לשלטון של הוגו צ’אווס בוונצואלה, היווה השראה לשורה של ניצחונות של השמאל בבחירות במדינות דרום אמריקה בעשור הזה. אבל בניגוד לצ’אווס הלאומן והמיליטנט, מנהיג מפלגת הפועלים הסוציאליסטית נקט מרגע עלייתו לשלטון במדיניות פרגמטית סוציאל-דמוקרטית. במשך שמונה שנים הוא מוביל את ברזיל, מחזק את כלכלתה ומקדם את מעמד הביניים שלה. לצד הודו וסין, ברזיל אחראית לערעור ההגמוניה המערבית בעולם ולעליית כוחו של מה שכונה עד לא מזמן "העולם השלישי". בשנים האחרונות קיבלה ברזיל שני ממתקים שמעידים על התחזקותה: אירוח המונדיאל ב-2014 והאולימפיאדה ב-2016.
  • 38
    הו ז’ינטאו

    הו ז’ינטאו

    לעמוד בראש המדינה המאוכלסת ביותר בעולם בעלת הכלכלה השנייה בגודלה בעולם - זו המשימה של נשיא סין, הו ז’ינטאו. הו, המאופק יותר מכמה מקודמיו בתפקיד, הצליח לבצר ואף לחזק את מעמדה של סין כמעצמה כלכלית. תחת הנהגתו, סין מוסיפה ללכת על החבל הדק שבין העולם הקפיטליסטי למורשת הקומוניסטית בדרך להפוך לכלכלה המובילה בעולם וכמערערת הראשית על ההגמוניה של המערב וארה"ב. אם בתחילת העשור דיברו על סין כמעצמה בלשון עתיד, הרי בסופו מדברים בלשון הווה בלבד. זוהי מעצמה של כושר ייצור חסר תקדים, יכולת מרשימה להתגייס למשימות לאומיות - אבל גם הפרה מתמשכת של זכויות אדם.
  • 39
    מוחמד עטא

    מוחמד עטא

    מותר לו לאדם הסביר והאופטימי להשתעשע בבחירת אנשי העשור, ולהתלבט בין בדרנים וספורטאים, אנשי רוח ובידור, אבל בסופו של דבר, אם ידחקו אותו לפינה, יודה אותו אופטימי כי האירוע ששינה את העולם בעשור האחרון היה הפיגוע במגדלי התאומים. ובשל כך, עטא, המחבל שהטיס את המטוס הראשון אל תוך אחד המגדלים, הוא, למעשה, המוציא לפועל, האיש שהביא את חזונו הקיצוני של אוסמה בין לאדן לכדי מימוש, והעלה אותו בתמרות עשן השמיימה. עטא עסק גם בתכנון הפעולה, בקניית כרטיסי הטיסה ובהכשרת המפגעים. השלמת משימתו גרמה לכל השחקנים בזירה העולמית להתאים את התנהלותם, ואפשר לומר מבלי להיחשב פומפוזים מדי – שינתה את מהלך ההיסטוריה.
  • 40
    סרינה וויליאמס

    סרינה וויליאמס

    האחות הצעירה לבית וויליאמס מסיימת את העשור הראשון של המאה ה-21 כטניסאית מספר 1 וכספורטאית העשירה ביותר בעולם, עם יותר מ-28 מיליון דולר בבנק. הטניסאית האמריקאית, שהחלה את דרכה המקצוענית באמצע העשור הקודם, כשהיא בת 14, זכתה בעשרה תארי גרנד סלאם - המרכזיים שבטורנירי הטניס - מאז החל המילניום החדש, ופעמיים במדליית הזהב במשחקים האולימפיים, יחד עם אחותה הבכורה ונוס. אבל היא מחזיקה בעוד שיא, זוהר קצת פחות: קנס על סך 175 אלף דולר - הגבוה ביותר בתולדות הטניס - שהוטל עליה לאחר שאיימה על שופטת הקו במהלך משחק הגמר של אליפות ארה"ב הפתוחה.
  • 41
    סוניה גנדי

    סוניה גנדי

    רעייתו של ראש ממשלת הודו המנוח רג’יב גנדי, הוכיחה במהלך העשור היוצא שהיא אינה רק "אשתו של", כשהפכה לאחת הנשים המשפיעות בעולם, ולבטח לאשה החזקה בהודו. לאחר שהובילה את האופוזיציה במשך חמש שנים, הצליחה גנדי להוביל את מפלגתה לניצחון בבחירות 2004, אך ויתרה על תפקיד ראש הממשלה לטובתו של חבר מפלגתה מנמוהן סינג. גם מבלי לכהן כראש ממשלה, הפכה גנדי לכוח המרכזי בפוליטיקה ההודית והיא האשה שעל פיה יישק דבר מאחורי הקלעים במדינה שהפכה בעשור היוצא לכוח כלכלי ופוליטי שלא ניתן להתעלם ממנו עוד.
  • 42
    רג’פ טייפ ארדואן

    רג’פ טייפ ארדואן

    עם סופו של העשור, נותר ראש ממשלת טורקיה מ-2002 בגדר סימן שאלה יותר מסימן קריאה. במדינה הנשמרת מאז הפיכתה על ידי הצבא כמדינה חילונית, מהלך רג’פ טייפ ארדואן על חבל דק מאוד כראש המפלגה האסלאמית "מפלגת הצדק והפיתוח". מצד אחד, הוא קורץ לכיוון האיחוד האירופי ומבטיח לשמור על הצביון החילוני של האומה. מצד שני, הוא לא מוותר על הקריצה לאיראן - גם אם זה אומר לגרום למשבר עם ישראל על רקע מבצע עופרת יצוקה. לטוב או לרע, מצליח ארדואן להלך בין הטיפות ובדרך לגרוף את אהדת הרחוב הטורקי. ואולי זה, עבור ארדואן, חשוב יותר ממה שחושבים עליו בוושינגטון, בטהרן או בירושלים.
  • 43
    רופרט מרדוק

    רופרט מרדוק

    "האיש שבבעלותו החדשות", סיכם בשנה שעברה העיתונאי מייקל וולף את פועלו של איל התקשורת רופרט מרדוק. זרועותיו הארוכות של האוסטרלי בן ה-78, באמצעות חברת "ניוז קורפ" שבבעלותו, אוחזות בעיתונים ובערוצי תקשורת רבים במספר מדינות, ובראשם הטיימס והסאן הבריטים, וכן רשת החדשות האמריקאית פוקס ניוז. ב-2008 רכש מרדוק את הוול סטריט ג’ורנל, וביסס את עצמו כדמות החזקה ביותר בעולם התקשורת. ככזה, מרדוק הוא זה שקורא תיגר על המאיימים לנשל אותו ממעמדו היוקרתי  - נסיכי הרשת - ובראשם גוגל, כשהוא נלחם בהצגת תכנים בחינם במנוע החיפוש. מוקדם לחזות את תוצאות המלחמה הזו, כך שנכון לסוף העשור ממלכת התקשורת של מרדוק היא חזקה ומאוימת מתמיד.
  • 44
    א. הפינגטון

    א. הפינגטון

    מספרים שכשאריאנה הפינגטון פוגשת מכר חדש היא אומרת לו: "נעים מאוד, אני אריאנה. למה שלא תכתוב בלוג בשבילי?". ב-2004 הקימה הפינגטון, עיתונאית ופוליטיקאית, את הבלוג "הפינגטון פוסט". בתוך חמש שנים הפך הבלוג לאתר שלם. הפינגטון פוסט מציע דרך אחרת לצרוך חדשות: לא עוד דיווח, אלא שיחה. את החדשות אוסף האתר מרחבי העולם ועליהן הוא מציע מאות ואלפי דיעות בלוגים - ביניהם גם של ברק אובמה או הילרי קלינטון - כשהגולשים מוזמנים להגיב, להתערב ולשוחח. האתר "הפינגטון פוסט" כבר גדול יותר מזה של ארגונים מסורתיים כמו הוושינגטון פוסט. האשה אריאנה הפינגטון היא פניה של המהפכה שעובר עולם המדיה בכלל והעיתונות בפרט.
  • 45
    מ. אל-בראדעי

    מ. אל-בראדעי

    כבר שנים חוזר על עצמו הטקס הקבוע: דיפלומטים ופקידים מתרוצצים בהולים עם דו"חות מאיימים על תוכנית הגרעין האיראנית. ישראל שוב זועקת אושוויץ 2 בפתח ומחממת את מנועי המטוסים, ארה"ב מאיימת לשלוף את הסנקציות וסין ורוסיה מוציאות לכולם את האוויר מהבלון. בלב ההצגה הנדושה חוזר ועולה שם אחד - מוחמד אל-בראדעי - יו"ר הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית עד לאחרונה וחתן פרס נובל לשלום. אל-ברדאעי הוא אחד הגורמים המשמעותיים לסחבת המאפשרת לתוכנית הגרעין האיראנית להמשיך, למרות ראיות ברורות להיבטים הצבאיים שלה. אם אי פעם יעלה ענן פטרייה מעל מדבר מרוחק באיראן, או חלילה במקום יותר קרוב, נדע למי לתת את הקרדיט.
  • 46
    באן קי מון

    באן קי מון

    בחירתו של באן קי מון הדרום קוריאני לתפקיד מזכ"ל האו"ם ב-2006, הביאה עמה את האסמכתא הסופית כי מדינות העולם הבינו את כוחן של ארצות מזרח אסיה בזירה העולמית. חרף הביקורת כלפי התנהלותו השקטה, באן השכיל להבין כי בעידן הגלובלי הנוכחי, המוסד שבראשו הוא עומד יכול להחזיר לעצמו את היוקרה שאיבד במרוצת השנים. האו"ם בתקופתו של הדיפלומט הדרום קוריאני אמנם לא ביצע את הרפורמות להן הוא שאף, אך ניתן לזקוף לזכותו את העלאת סוגיית ההתחממות הגלובלית לראש סדר היום העולמי, וזאת בזמן שבקופנהאגן דנו המנהיגים בראשונה זה שנים בבעיות הפחות פופולאריות, אך לא פחות חשובות עבור העתיד של כולנו.
  • 47
    קניה ווסט

    קניה ווסט

    במידה רבה, קניה ווסט  מייצג את תעשיית המוזיקה השחורה כפי שהתפתחה בעשור האחרון, על כל הטוב והרע שבה. הראפר והמפיק המוזיקלי מקדיש מכספו ומזמנו כדי לקדם קמפיינים למניעת מחלות באפריקה, אך מנצל את הבמה כדי לתרום להתפשטות דעות קדומות ומעוררות מחלוקת. בנשימה אחת הוא תוקף את מנהיגי העולם וכלי הרכב המפוארים שלהם ובשאיפה פנימה, שוכח להזכיר את צי הרכב העצום שלו. מוזיקה איננה כלי הביטוי היחידי בחייו. השערוריות הרבות שנקשרו בשמו, בהן גם ההתפרצות לנאום הזכייה של טיילור סוויפט בטקס ה-VMA האחרון, הן שגורמות לסימן שאלה להיות תלוי מעליו: אמן רב תחומי משפיע או פופוליסט חסר תקנה?
  • 48
    ביז סטון

    ביז סטון

    מה אתם עושים עכשיו? למי כבר סיפרתם על זה? יתכן שבעוד עשר שנים איש לא יזכור את טוויטר - להיט האינטרנט ב-2009. להיטי אינטרנט קמים ונופלים בקצב מסחרר, אבל השינוי שגרם טוויטר בדרך השימוש שלנו ברשת עוד יהדהד שנים רבות. גם אם אינכם משתמשים בטוויטר, אתם בטח משתמשים בגרסה הפייסבוקית שלו - עדכון סטטוס. כי הבשורה הגדולה של טוויטר -  ושל ביז סטון, האיש שמאחורי החברה נטולת ההכנסות היקרה בעולם - היא העדכון הקצר. מסר קצר בפרק זמן קצר עוד יותר. יחד עם השתלטות פייסבוק על המרחב החברתי ויכולתם המתפקעת של הטלפונים החכמים, בעתיד יכול להיות שגם 140 תווים יהיו יותר מדי.
  • 49
    ז’אק שיראק

    ז’אק שיראק

    מימינו זה נראה מופרך, אבל במשך רוב העשור הזה ניקולא סרקוזי לא היה פניה של צרפת. ז’אק שיראק, שכיהן כנשיא מ-1995 ועד 2007, הוביל, כרבים מקודמים בתפקיד, קו פרו-ערבי שקנה לו אוהדים רבים אך גם מתנגדים חריפים ובהם ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון. הנשיא הסוציאליסט נאלץ במשך השנים למצוא את האיזון בין שני המיעוטים הגדולים בצרפת - המוסלמי שהתקומם נגדו בעקבות החלטתו לאסור לבישת רעלות במוסדות ציבור, והיהודי שסבל מעלייה מתמדת בתקריות האנטישמיות נגדו. במהלך כהונתו כנשיא, הוביל שיראק מדיניות נוקשה מול ארה"ב של ג’ורג’ בוש שמיצבה אותו כאחד המנהיגים הבולטים והחזקים באירופה.
  • 50
    רוברט מוגאבה

    רוברט מוגאבה

    ביבשת כמו אפריקה, שידעה את נחת זרועם של מפלצות כמו צ’רלס טיילור, אידי אמין ואחרים לאינספור, שלטון 30 השנה של רוברט מוגאבה בזימבבואה אינו הקשה והמדכא ביותר ביבשת. זה לא אומר שהוא יכול לקבל מחמאות. בעשור הזה רדף מוגאבה הומואים, שלח לא מעט אנשי אופוזיציה למרתפי העינויים שלו, העלים עין מהשתלטות על חוות הלבנים, דירדר את זימבבואה לתהומות הנשיה מבחינה כלכלית והעדויות מספרות על הטיית בחירות, ועל מקרי אונס וגירוש שיטתיים. שלטונו הממושך לא מעיד על יציבות במובן הטוב של המילה. מוגאבה הוא עדיין אחד השליטים האפריקאים הבעייתיים והשנויים במחלוקת בעולם.